גזר דין בתיק ת"פ 53452-05-11

1. הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע 3 עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה, 2 עבירות של הסגת גבול וגניבה.

2. באישום הראשון לכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, כי בין התאריכים 20.05.11 לבין 21.05.11, התפרץ לבית ברח' וינגייט בבאר שבע וגנב מתוכו מחשב נייד, מכשיר להסרת שיער, ארנק, מסמכים שונים, כרטיס אשראי ובקבוק בושם (להלן: הרכוש).

3. באישום השני לכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, כי בתאריך 20.05.11 התפרץ לבית ברח' "מבצע עובדה"  בבאר שבע וגנב מתוכו תיק שהכיל מזומנים בסך 100 ש"ח.

4. באישום השלישי לכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, כי בתאריך 24.05.11 התפרץ לבית ברח' שלמה המלך בבאר שבע וגנב מתוכו תכשיטים שונים, בשמים ותיק ג'ינס ספורט בשווי כולל של 8,000 ש"ח (להלן: הרכוש).

5. באישום הרביעי לכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם, כי בתאריך 24.05.11 הסיג גבול לבית ברח' בן יהודה 16/27 בבאר שבע וגנב מתוכו מכשיר פלאפון.

6. באישום החמישי לכתב האישום הורשע הנאשם, כי בתאריך 22.05.11 הסיג גבול לבית ברח' שאול המלך 161/3 בבאר שבע וגנב מתוכו מסמכים שונים, שתי טבעות זהב, טבעת כסף, שרשרת זהב, מטבעות כסף רוסיות, מחשב נייד, שעון "סייקו", ומזומנים בסך 500 ש"ח (להלן: הרכוש).

7. במסגרת הסדר הטיעון סוכם, כי המאשימה תעתור להשית 40 חודשי מאסר, כולל הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים העומד לחובת הנאשם. מנגד, הסנגור יעתור לרף עליון של 30 חודשי מאסר כולל הפעלת המאסר המותנה והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 15.09.2011.

בישיבת הטיעונים לעונש הודיע ב"כ המאשימה, כי לאחר בירור עולה, כי לא עומד לחובת הנאשם מאסר מותנה, ועל כן עתרו ב"כ הצדדים לטעון באופן חופשי.

8. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, עתר להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. נטען כי מדובר בנאשם אשר לחובתו הרשעות קודמות ואשר נידון ל-14 חודשי מאסר בגין עבירות דומות אך בחודש מאי 2010 ועם זאת, שב לבצע עבירות רכוש מיד בתום מאסרו. עוד נטען כי מדובר באדם המכור לסמים, אשר מבצע עבירות רכוש על מנת לממן את צריכת הסמים שלו ואשר אינו נרתע ואינו שב מדרכו הרעה חרף העונשים המוטלים עליו ועל כן, אין מנוס מפני הרחקתו מהחברה לתקופה ממושכת לשם הגנה על הציבור ורכושו.

ב"כ המאשימה טען בנוסף כי לאור הנסיבות לחומרא הקיימות בעניינו של הנאשם, שיקולי השיקום והשיקולים האישיים של הנאשם, נסוגים מפני האינטרס הציבורי וההרתעתי , המחייב השתת עונש חמור ומרתיע למען יפנים הנאשם את חומרת מעשיו וכן על מנת להרתיע עברייני רכוש המסבים נזק לציבור ולרכושו.

9. ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא למצות הדין עם הנאשם. נטען כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע שימוש בסמים ולא מתוך בצע כסף, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה עוד בחקירתו במשטרה והביע חרטה על מעשיו.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם- נטען כי מדובר בעולה מברית המועצות אשר חי כיום בגפו, ללא תמיכה וסיוע בחייו. עוד לטענת הסנגור, ממועד מעצרו שומר הנאשם על ניקיון מסמים ומנסה לשקם את חייו.

ב"כ הנאשם עתר לדון את הנאשם לפי מידת הרחמים ולתת לו הזדמנות נוספת.

10. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

11. הנאשם יליד 1977, לחובתו 9 הרשעות קודמות בעיקר בגין עבירות רכוש (התפרצויות לבתי מגורים, פריצות לרכבים, החזקת נכס חשוד כגנוב, הפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול, גניבה מרכב). מעיון בגיליון הרשעותיו של הנאשם עולה, כי הנאשם נידון לתקופות מאסר של 12 חודשים, 6 חודשים,  10 חודשים, חודש, 12 חודשים, 10 חודשים, 18 חודשים, 22 חודשים, מאסרו האחרון בן 14 חודשים מיום 30.05.2010.

12. אין חולק בדבר חומרת מעשיו של הנאשם, אשר פורץ לבתיהם של אנשים תמימים וגונב, ובכך פוגע בפרטיותם ובתחושת הביטחון העצמי של אותם אנשים וכל זאת בכדי לממן את צריכת הסם אליו הוא מכור.

"...כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם - מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם. "(ע"פ 7453/08 מ"י נ' אורן אואזנה)

13. על בית המשפט מוטלת החובה להגן על שלום הציבור ועל רכושו, בין היתר, באמצעות ענישה ממשית, במיוחד שעה שמדובר בנאשם רצידיביסט, שהפך את העבריינות לאורח חיים, על רקע התמכרות לסמים. בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע המשך פגיעתו הרעה של הנאשם, מחייב האינטרס הציבורי הרחקת הנאשם מהחברה לתקופה ממושכת.

14. לענייננו, בשים לב למספר העבירות בהן הורשע הנאשם, לרבות הרשעותיו הקודמות, העובדה שריצה מספר רב של מאסרים מאחורי סורג ובריח בגין עבירות רכוש בעיקר, מעידה, כי עסקינן בנאשם שהינו רצידיביסט בתחום עבירות הרכוש, אשר אין מורא החוק עליו, ומי ששב לפגוע פעם אחר פעם בציבור על דרך עשייתו העבריינית. הנאשם פגע בעשייתו העבריינית, בשלומו של הציבור, בביטחונו וברכושו, ומכאן מסוכנותו.